יו"ר המפלגה

בראש ההנהגה יעמוד יו"ר המפלגה. מעמדו יהיה כמו של יתר חברי ההנהגה אך תהיה לו הסמכות לקבוע את סדר היום של ההנהגה ולייצג את המפלגה כלפי חוץ. ההנהגה תוכל להטיל על היו"ר סמכויות נוספות בהתאם להחלטותיה.

מוצע לקיים דיון בין שני מודלים:

1. המודל הקיים בכל המפלגות בישראל: יו"ר המפלגה הוא מי שמוביל את הרשימה לכנסת.
2. המודל המוצע: יו"ר המפלגה לאו דווקא יהיה זה שמוביל את הרשימה לכנסת, ותתקיים בחירה נפרדת לשני התפקידים.

הרעיונות שעומדים מאחורי המודל המוצע:

א. כשמי שמוביל את המפלגה הוא גם זה שמוביל את הרשימה לכנסת, זה מחזק את התפיסה שהבחירות לכנסת הן כל המהות של המפלגה. יתר מרחבי העשייה הופכים לזניחים ומתייחסים אליהם כאמצעים לשם בניית הכוח לבחירות לכנסת ולא כמטרות בפני עצמן. הניתוק בין התפקידים יסייע להטמיע את התפיסה שהכנסת אינה חזות הכל אלא אחד מתוך שורה של מרחבי עשייה (גם אם אין כמעט ספק שהחשוב מביניהם). יו"ר המפלגה יכול להיות זה עומד בראש הרשימה לכנסת, אבל התפקיד יוכל להיות מאוייש גם על ידי ראש עיר גדולה, יו"ר ההסתדרות, מזכ"ל התנועה הקיבוצית או אולי בכלל מנהיג משמעותי אחר שיש לו זיקה חזקה לכל מרחבי העשייה ויכולת לחבר ביניהם.

ב. התכונות והכישורים שנדרשים לצורך הובלת מפלגה הם שונים מאלה שנדרשים כדי להביא תוצאה טובה בבחירות כלליות או להוביל סיעה בכנסת. כשיו"ר המפלגה נבחר על סמך היכולת שלו להביא מנדטים ואולי אפילו על בסיס הפוטנציאל שלו להיות ראש ממשלה, זה לאו דווקא אומר שיש לו את הכישורים להוביל תנועה פוליטית, לסנכרן בין מרחבי העשייה ועוד.

ג. מדובר בשתי משימות נפרדות לגמרי (ולפעמים גם שלוש כשהיו"ר מתמנה לשר), שכל אחת מהן תובענית מאוד - והניסיון לחבר אותן יחד מחייב שאחת (לרוב הובלת הרשימה לכנסת) תבוא על חשבון השנייה (הנהגת המפלגה).